- דף הבית
- סוגי פרחים
- נרקיס
נרקיס
נרקיס, המוכר גם בתור 'מלך הביצה', הוא אחד הפרחים המוכרים, האהובים והנפוצים בישראל. את כינוייו הוא קיבל בעקבות שתי סיבות, האחת- סביבת הגידול של ביצות וקרקעות כבדות בה הוא צומח, ואילו השנייה- צורתו של הפרח, המכילה עטרה מרכזית דמוית כתר, המשווה לו מראה מהודר. לנרקיס ריח נעים וחזק המופץ למרחקים.
סיווג סיסטמטי
נרקיס או בשמו המדעי Narcissus, הוא סוג של צמח גאופיט בעל בצל, השייך למשפחת הנרקיסיים. סוג זה, מונה כ65 מינים שונים ומגוונים הגדלים באגן הים התיכון, במרכז אסיה ובסין.
בארץ, צומחים בר שני מינים- נרקיס מצוי ונרקיס סתווי לצד מספר נרקיסים המשווקים לצורכי נוי (כמו נרקיס מלבין). כמו כן, הנרקיס הוכרז כפרח בר מוגן ועל כן, חל איסור לקוטפו.
תיאור מורפולוגי ומבנה הפרח
פרחי נרקיס מורכבים משישה אבקנים ושישה עלי כותרת, הסובבים את עטרת הנרקיס (מעין כתר עגול בצבע צהוב או לבן). שחלת הנרקיס מתפתחת ל-3 קשוות המכילות זרעים בצבע שחור. גודלם של חלקי העלי (אבקנים, עמוד עלי, שחלה, עלי כותרת, גבעול) משתנה בין המינים השונים.
רבייה
הואיל והצוף של פרחי הנרקיס טמון עמוק בתוך חלקי הפרח, רבייתו מתבצעת באמצעות האבקתם של חרקים ארוכי חדק (המסוגלים להגיע אל הצוף), כמו למשל: זבובים, דבורים, ומיני רפרפים.
צבעי הפרח
פרחי נרקיס צומחים בצבע לבן, שעה שהתפרחת המרכזית שלהם (מה שנדמה ככתר במרכז הפרח) יכולה להיות בצבע לבן או צהוב.
הנרקיס בפולקלור
נרקיס מזוהה עם אמונות שונות ברחבי העולם. בסין למשל, פרחי נרקיס מסמלים ברכה והתחדשות הואיל והם פורחים בתחילת השנה. בנצרות מאידך, הנרקיס מסמל אהבה שמימית ואילו במיתולוגיה היוונית ישנה אגדה המספרת על רועה צאן בשם נרקיסוס, אשר אהב את השתקפותו במים עד כדי כך שהאלים הפכו אותו לבסוף לפרח הנרקיס.
מעבר לאמונות אלה, ועל אף שהנרקיס הוא פרח רעיל שכל חלקיו אסורים לאכילה (החל מעלי הכותרת וכלה בגבעולים), לאורך השנים נעשו בו מגוון שימושים שונים לצורכים רפואיים. מהבצל השורשי של הנרקיס למשל, השתמשו לצורך ריפוי מחלות עור שונות, או לצורכי עידוד הקאה.
