- דף הבית
- סוגי פרחים
- כלנית
כלנית
בארץ ישראל, צומח סוג אחד בלבד של פרח הכלנית – כלנית מצויה. כלנית זו הינה פרח מוגן שקטיפתו אסורה, והיא נחשבת לאחד הפרחים האהובים ביותר על אזרחי ישראל.
סיווג סיסטמטי
כלנית או בשמה הלועזי מדעי Anemone, היא סוג של צמח השייך למשפחת הנוריתיים והוא מונה כ120 מינים גאופיטים רב שנתיים שונים. ברחבי העולם, כלנית נפוצה בעיקר באזורים שהאקלים בהם קריר או מתון כמו למשל: צפון אפריקה, אסיה, יוון, לבנון, ספרד, סוריה וטורקיה. בישראל, הכלנית המצויה צומחת באזורי צפון הארץ עד הרי הנגב.
תיאור מורפולוגי ומבנה הפרח
מספר עלי הכותרת של פרחי הכלנית נע בין 5-6 עלים גדולים ודקים. במרכז הפרח נישאים (מעט לגובה) עליים ואבקנים מרובים שמספרם יכול להגיע ל-2 מיליון גרגירים בפרח כלנית אחד.
גבעול הכלנית, שגובהו נע בין 20-30 ס"מ, ממשיך להתארך גם לאחר הפריחה, מה שמאפשר לכלנית להיות מוגבהת ביחס לסביבתה כשהפרי שלה הופך לבשל, ועוזר לתהליכי הרבייה של הכלנית.
רבייה
פרחי כלנית אינם מייצרים צוף, הרבייה מתבצעת בידי חרקים שונים הניזונים מהאבקה שבפרחים. סוג החרקים שמפרים את פרחי הכלנית, משתנה בהתאם לצבע של הכלנית. למשל, פרחי כלנית אדומים יאובקו בעיקר בידי חיפושיות (ייחודיות שיכולות לזהות את הצבע האדום) ואילו פרחי כלנית שצבען אינו אדום, יאובקו בידי זבובים. תתכן הפריה בין כלניות בצבעים שונים, הואיל והן בנות אותו מין. תקופת הפריחה של פרחי הכלנית מתרחשת בין החודשים דצמבר למרץ.
צבעי הפרח
צבעם של פרחי הכלנית כולל קשת רחבה של 25 צבעים, הכוללים בין היתר: צבעי אדום (החל מגוונים עדינים וכלה בגווני אדום עז), לבן, כחול כהה, וורוד בהיר, שלל גוונים שונים של סגול ועוד.
רבייה
כלנית מתקשרת רבות אל התרבות הישראלית, ומופיעה בשלל שירים שונים (ובפרט בכאלו אשר נכתבו באופן ספציפי לפרח), דוגמת השיר של שושנה דמארי "כלניות" והשיר המוכר והאהוב של נעמי שמר "לטיול יצאנו, כלנית מצאנו".
בארץ - הכלנית היא סמלה של העיר כרמיאל, בנצרות – הכלנית מסמלת את דם הקדושים ובמיתולוגיה היוונית כלנית מייצגת מוות (הואיל ובהתאם לאמונתם הכלנית צמחה מדמו של אדוניס).
